*סימנים חדשים לשנה חדשה | מיה טבת דיין | 6 דקות בשישי | 19.9.2025*
ראשונה היתה המורה של בתי שבישרה שראש השנה מתקרב ועל ההורים לכתוב ברכות לילדים. קראתי ושכחתי. אחר כך ישבנו על לוח השנה של מיזם הכתיבה שלי ״כתיבה ביחד״ ומצאנו את ראש השנה מבצבץ בלוח בין התאריכים. ראיתי ושוב שכחתי. ואז חברה שאלה איפה נהיה בחג, ושוב לא זכרתי איזה חג. אולי כי השנה ראש השנה מופיע לי בלי קשר לחיים. למלחמה. לכותרות המכווצות. בלי קשר לתחושת האין חג. בלי קשר לכך שהשנה הקודמת פתחה הרבה קצוות אבל לא סגרה עדיין אף אחד מהם.
.
אם יש לנו מסורת חגים במשפחה שלנו, הרי שהמסורת היא לנסוע בחגים. וגם בראש השנה הקרוב אהיה עם קבוצת כותבות ביוון. ובכל זאת השנה, אולי כי החג כל כך חמקמק, שאלתי את עצמי איך בכל זאת אחוש אותו. לא את החג ההלכתי. אבל כן את חילופי הזמנים. השינוי הדק שמתרחש בין מחזורי החודשים. שכבות החיים המתקלפות. האנרגיה, האור. איך אצליח לאחוז משהו מזה ולהרגיש?
.
ולכן ביקשתי מתלמידותיי ומקוראיי ברשת לספר לי על מנהג פרטי אחד שלהם לראש השנה ובתגובה קיבלתי רשימה יפהפיה ומפתיעה של הצעות - לבחור ולאמץ לעצמי. ואם גם לכן דרושים רעיונות איך לחוש את החג קצת אחרת אספתי עשרה רעיונות שווים במיוחד מהמבחר השווה שקיבלתי:
.
רחלי: אצלנו בימים שלפני ראש השנה, הופכים את קיר הכניסה לבית לקיר הפתעות. אנחנו כותבים אחד לשניה ברכות ואיחולים ותולים על הקיר. מקשטים אותו ותולים ממתקים קלי משקל שניתן "לקטוף" אותם בקלות. בנוסף, בבוקר החג מחכה מתנה לכל אחד ואחת מבני המשפחה. כל מי שנכנס אלינו מתלהב מהקיר המקושט והמתוק.
.
מוריה: אצלנו נוהגים להסתיר מתחת למפית של החלות כרטיסי שנה טובה. בילדותי היו אלה כרטיסים שהילדים הכינו, ואבא שלי היה עושה טקס שלם של הפתעה מוחלטת והתפעלות גורפת כל שנה מחדש. אבא שלי איננו אבל אנחנו עדיין מסתירים את השנות טובות של הילדים, ובשנים האחרונות גם אני כותבת לכל אחד מבני משפחתי ברכה אישית, ומחביאה עם הכרטיסים של הילדים שלי 🙂
.
רותם: אנחנו אוספים במהלך השנה זרעי תורמוס. בראש השנה כל אחד מבני המשפחה לוקח חופן זרעים ומסתובב בגינה ובחצר, שותל זרע ואיתו שותל תפילה לשנה החדשה. תפילה או בקשה. בהמשך השנה התורמוסים האלה פורחים בגינה שלנו ואיתם התפילות. לאחר מכן הם מתייבשים, אנחנו אוספים את הזרעים וכך הלאה...
.
ענת: בתי ואני כותבות פתק עם מה שאנחנו חולמות להגשים השנה, מטמינות בשידה של אמי ז"ל שעומדת בסלון. וכל ראש השנה פותחות את הפתק של השנה שחלפה. את הפתקים שנערמו מכל השנים אנחנו שומרות.
אורנה: נהגתי לקנות בלון הליום. היינו עולים לגג ומעיפים לשמים ומבקשים ברכה. מאז המלחמה אין חשק לחגוג...אבל אולי אקנה בלון גם השנה...
.
אהובה: נהגתי ללכת עם חברה לעשות תשליך בים ביום הראשון של ראש השנה. תשליך עם שינוי קל: הבאנו האחת אורז והשניה עדשים או כל קטנית אחרת,עמדנו במים ואמרנו מה אנחנו משליכות מעצמנו, השלכנו חופן מהאורז והעדשים למים, ואז ביקשנו דפוס אחר, מיטיב, לשנה החדשה.
מאיה: אנחנו מחלקים מפרי גנינו לשכנים, בארוחה אני משאירה כרטיסי ברכה וטושים על כל צלחת וכל אחד מברך את מי שלידו סביב השולחן, ומדי שנה אנחנו תורמים לארגון אחר, ומשתדלים שהבחירה תהיה משפחתית. ולבסוף, אני מכינה דף למידה קצר על החג עם שירים ושאלות שמזמינות כל אחד לספר על משהו טוב שקרה לו השנה ואיחול לשנה הבאה.
.
צופיה: אני משאירה בלילה שקית ממתקים לילדים, והם מתעוררים ורואים אותה ליד המיטה.
.
רוחמה: אני מטמינה בלחמניות מתוקות שאני מכינה, ברכות אישיות מאוירות קטנות, לכל אחד מהסועדים. פשוט מקפלת בתוך נייר אפייה, ומכניסה לבצק, וכל אחד שאוכל ומגלה את הברכה מעביר למי שהיא מיועדת.
יהלי: לכל משתתף בארוחה אני רוקמת מחברת, מדפים שמקפלים אותם לחצי, מחוררים עם מחורר ורוקמים את החריצים, לא קשה. מכינה פלייליסט משירים שכל אחד בוחר, ובזמן ששומעים שיר כותבים ומציירים ברכה לזה שיושב לימינך. בסוף לכל אחד יש מחברת ברכות מכל מי שישב בשולחן. אפשר להקריא אותן, ואפשר לשמור אותן לעצמנו. ברכה אחת אני יודעת שתחזור בכל הדפים: שיחזרו החטופים ותסתיים המלחמה.
.
ולסיום אני מונה פה כל מיני הצעות שקיבלתי לסימני ראש השנה. כלומר, מעבר לסימנים המוכרים כמו ראש הדג "שנהיה לראש ולא לזנב":
.
קציצות - ''שנשים קצוץ על הבעיות''.
קלמנטינה - ''שלא יהיו לנו קמטים"
לבבות ארטישוק – "שנהיה עם לב ענק וטוב". (לביאה)
סוגריות גומי - "שתהיה שנה גמישה"
רוגעלך - "שתהיה שנה רגועה"
קולה – "שיאמרו לנו כל הזמן כל הכבוד" (תמי)
אורז ועוף - "שיארזו ויעופו אויבינו" (תמר)
קולה - "שתהיה לנו שנה קלה" (רוני)
נשיקת מרנג – "לשנה של אהבה"
רוטב חמוץ מתוק – "שיהיו לנו רגעים מפתיעים"
מטבעות שוקולד – "לשנה של שפע" (מיקי)
טחינה – "שנהיה טחונים בכסף ושיתקבלו תחינותינו"
פיצה – "שנקבל פיצויים" (אסנת)
עגבניה – ברוסית פומידור – "שנחיה פה מדור לדור" (רות)
.
אני מסיימת עם ראש השנה של עופי שנזכרה בשני מתכוני חג פשוטים ממש ומתוקים:
.
*כרמזלך (לביבות קמח וצימוקים)*:
3 ביצים / חצי כוס מים / חצי כוס קמח מצה / מלח.
להפריד את הביצים, לטרוף את החלבונים ולהוסיף חלמונים, מים, מלח, להוסיף קמח מצה "כמה שצריך" (כך כתבה אמא של עופי במתכון), ליצור ביד צורת קובה מהבלילה, ולמלא במילוי: שזיפים מיובשים חתוכים קטן, צימוקים, קליפת לימון מגורדת, סוכר וקינמון.
מהדקים ומטגנים.
.
*בבקה אורז*:
2 כוסות אורז מבושל / קינמון / צימוקים / 3 ביצים / 1-2 כפות סוכר / מעט מלח.
מערבבים, מעבירים לסיר פלא משומן ואופים בתנור כמו עוגה.
.
.
שתהיה לנו שנה טובה מקודמתה, שהחטופים יושבו אלינו, שהסימנים שלנו יתגשמו, וודה לכל מי שלקחו חלק בטור הזה, כל הקולות הטובים, המתוקים והמשתדלים, שזו תהיה האנרגיה של השנה המתקרבת,
*מיה טבת דיין*
